דפי הנצחה

יצחק הלך מאתנו, אחרי תקופת סבל ארוכה. הוא היה דמות מיוחדת בנוף האנושי של רשפים.

לפני 78 שנים נולד בעיירה הוטין, בחבל בסרביה של רומניה. אחרי כיבוש בסרביה על ידי הגרמנים והחזרתה לידי רומניה נשלח עם רוב היהודים לארץ הגזירה טרנסניסטריה, ועבד כעובד כפיה בחברת הבניה הגרמנית טוד. בתאונת עבודה קשה נפגעו שתי רגליו והוא סבל מנכות זו כל חייו. אחרי השחרור הגיע לבוקרסט והצטרף לסניף ההכשרה של השומר הצעיר.

אל קיבוצנו הגיע בקריית חיים כחבר בגרעין "גן שמואל", אחרי שהות ארוכה במחנות המעפילים בקפריסין ותקופת הכשרה בקיבוץ גן שמואל. אחרי עבודה במקומות שונים מצא את יעודו בעבודה בטרפלקס. תקופה מסוימת ניהל גם את מחלקת ההנעלה של הקיבוץ הארצי. היה בין העובדים הוותיקים והמסורים של אולם הייצור ועמד בו במשך שנים בכל המשמרות. טרפלקס היה לו כעין בית שני שבו בילה עד יומו האחרון גם את זמנו הפנוי. היה ער לנעשה בכל התחומים והזדהה עם המפעל ובעיותיו באופן מלא.

את ביתו הראשון – המשפחה – התחיל להקים רק בגיל מאוחר יחסית, עם נשואין לרחל. רחל באה לקבוץ עם שני ילדיה – זהבה ויוסי - ויצחק היה להם לאב טוב ומסור. יחסים חמים אלה נמשכו גם בתקופה מאוחרת יותר, אחרי שרחל עברה לאלונים. מנשואין עם רחל נולדו ניצן וגלית, וגידול הילדים הכניס תוכן חדש לחייו. אולם כאשר הילדים גדלו ועברו למקומות אחרים הוא שוב נשאר בודד. הוא עשה מאמצים רבים כדי לעזור לילדים וליווה אותם בדאגה מתמדת.

גם כאשר כבר לא יכול היה להמשיך בעבודה באולם הייצור התמיד בעבודה בטרפלקס במחלקות אחרות ועוד בימיו האחרונים התלונן שלא נמצאת עבורו עבודה מתאימה. הזדהותו עם הקיבוץ, עם המפעל ועם נושאים שונים התבטאו בספורים הרבים שהוא ידע לספר מתוך דאגה לנעשה. ספורים אלה היו לשם דבר ותרמו לייחוד של דמותו.

במשך השנים היה מעשן כבד והסיגריה לא משה מפיו. קשה היה לו להשתחרר מכך גם כאשר היה ער לנזק שנגרם לראותיו ולבריאותו.

במשך שנות המחלה טיפח יחסים טובים עם הרופאים שטיפלו בו. הילדים וחברים רבים טיפלו בו תמיד במסירות. הוא היה מודע לחומרת מצבו, אך עד יומו האחרון היה מעורה בנעשה במפעל ובקיבוץ.

בערב האחרון לפני מותו עוד מסר לי את הפרטים על אביו, שניספה בתקופת השואה בטרנסניסטריה , כדי שיופיעו על המצבה לזכר ההורים והקרובים שנספו בשואה, שאנו מתכוונים להקים.

כך שנסגר מעגל החיים שהתחיל בעיירה הקטנה בבסרביה, עברו את המבחן של תקופת המלחמה והשואה ומסתיימים כאן לרגלי הגלבוע.

יהיה זכרו ברוך.