Kibbutz Reshafim, 10905, Israel -

דף מידע מס' 21, 8/10/10

"צוות סוכות מודה לכל מי שתרם והשתתף בפעילויות השונות בסוכה.

תודה מיוחדת לחברי מועדון הנעורים שגם השנה אפשרו את בניית הסוכה ולרונן על הכפות והתמרים.

כמו כן ברצוננו לידע את הציבור על כך שבזמן הארוע שארגנה המועצה בסחנה, השכרנו ציוד ממחסן התרבות (דוכני מזון) , והתמורה תעשיר את תקציב התרבות. ההשכרה היא על דעתו וידיעתו של מנהל הקהילה ותודה לכל מי שהפנה את תשומת לבנו לנושא".

לחברים שלום;

חגי תשרי מאחורינו ואנחנו נכנסים לשגרה של עשייה ופעילות שוטפים...

חינוך - השלמנו את תיקון הגג של התלתון את הסרת גגוני האסבסט בצבר ובדבש והתקנתם של גגונים חדשים. אנו ממתינים לקבלן מטעם המועצה שיגיע להחליף את הגג בגן כוכב.

ספורט – בשלבי סיום הכנת תוכנית למגרש ספורט משולב חדש על ידי בריכת השחיה, ישנם סיכויים טובים שנצליח להשיג מימון לבנייתו. תעבורה- ערב פתיחת שנת הלימודים התקנו מגבהות "במפרים" בכביש החוצה את הקיבוץ, הכוונה להגביר את הבטיחות של הולכי הרגל החוצים את הכביש באמצעות האטה מסיבית של מהירות הנסיעה בציר. אנו מבצעים תצפיות לבחון האם אמצעים אלו תורמים אכן להגברת הבטיחות בכביש. במידה ונגיע למסקנה שאין די בכך, נבחן אפשרות להוסיף מכשולים ואף לחסום כליל את הכביש לנסיעת כלי רכב .

שיוך דירות – בעקבות שיחת הקיבוץ האחרונה שדנה בנושא ההחלטה המפורטת לשיוך ביצענו שינויים בנוסח ההחלטה בעקבות ההערות שהתקבלו מהחברים. ההנהלה אישרה בישיבתה האחרונה להמליץ להביא לשיחת הקיבוץ את ההחלטה המתוקנת . לקראת השיחה נפיץ את נוסח ההחלטה עם השינויים שנעשו בה.

ספרייה - יעל גרינגהאוז סימה את עבודתה בספרייה עקב מצבה הבריאותי. אנו מאחלים לה בריאות ומודים לה על תקופה ארוכה של שירות מסור לבאי הספרייה.

פנאי- לי - קיימנו פגישה עם נציגי "גיל-עוז" בנושא קידום הפעילות שאנו מקיימים בפנאי-לי . בפגישה סוכם שפנאי-לי יקבל תוספת תקציב לפעילות נוספת אחה"צ .

פסנתר למסירה - במסגרת אירגון וסידור הארכיון מחדש הוצא ממנו פסנתר לא תקין שהיה במקום (הפסנתר נמצא במרפסת ליד הארכיון). חברים שמעוניינים בפסנתר מוזמנים לפנות למזכירות בעניין.

איתן

מצמ"ד נמסר

בעקבות המכתב שנשלח לבנים לפני חג סוכות, פנו שוב מספר בנים לבדוק איתור נכסים מבונים עבורם או מגרשים.

פגישה עניינית נוספת נערכה עם זוג מכפר סבר שהביע רצון לבנות ולהקלט בחברתנו. הפגשנו את הזוג עם מספר חברים ועם בית הילדים. הצענו להם מספר נכסים מבונים לבחירה ואנו מצפים להמשך הקשר הרציף עמם – להכרות מעמיקה יותר וביצוע הליך הקליטה כפי שהתוונו. לזוג ילדה בת שנה וחצי והם מתעתדים להגיע לקראת הקיץ הבא.

אוהד לביא חזר הביתה יחד עם אשתו מיכל ובתם הקטנה. הם שפצו את הדירה הכפולה שליד משפחת דפני, שזהו הנכס והמגרש שהוסכם בעבורם . אנו מאחלים להם קליטה מחודשת והתערות בקרבנו בשיתוף פעולה שיביא עמו ערך מוסף לכולם.

נערכה פגישה נוספת עם משפחת מוסקו לאיתור נכס מבונה שיענה על צרכיהם כדי לשפץ עבורם לאחר שהביעו שוב ושוב רצון להקלט כחברים ברשפים. משפחה זו מלווית על ידי מפחת אמיר וטלי גדיש.

משפחת נחומזון שהגיעה עם תחילת שנת הלימודים, עושה את צעדיה הראשונים בליווי משפחת פורמן ו"תחזוקה" של צמ"ד.
משפחת נחומזון-צביאלי הגיעה לרשפים מרמת-גן שם גרה כ 18 שנה.
הורים: נעמה וצביקה, בנות: ניצן (13), הילה (7) ושני (5).
נעמה במקור בת טירת צבי, נכדה למייסדי הקיבוץ והוריה מתגוררים שם עד היום.
לצביקה גם קשר לעמק - הוריו גדלו בשדה אליהו אותה עזבו לפני שנים רבות.
נעמה היא יועצת חינוכית ומדריכת הורים, עובדת בביה"ס בדגניה.
צביקה בעל עסק עצמאי בתחום ייצוא מוצרי עיצוב ישראלים, עובד מהבית.

דיאלוג: מיהו חילוני? המכבד את הדתי.
מיהו דתי? התובע תשובה מן החילוני.

במפגש חברים שהתקיים ביום ה' 30.9.2010, בסוכה השתתפו כ-40 חברים, מכל שכבות הגיל – התקיים דיאלוג ברמת דיון גבוהה מאוד. החברים שהתייחסו לנושא "תפילות יום כיפור" ברשפים, העלו שלל נימוקים: החל מן ההתפתחות ההיסטורית של הדתות לכיוון של החרפת יחסיהן אל הדתות האחרות, הרקע הכללי של השפעות הפוליטיות של מנגנוני הדת על המדינה ושליטתן הכלכלית, חוסר הסימטריה המהותי שבין גישת הדת המאורגנת אל החילונים, וחוסר הדדיות בסיסית.

רוב הדוברים ציינו תחושה של הימצאות תחת מתקפה של כוונות מיסיונריות. בנושא זה, בלטה דווקא אחידות דעים: גם התומכים בקיומן של התפילות הסתייגו מבואם של אנשים זרים לחצר, שכל מטרתם להבטיח מנין גם אם בכלל לא יבואו חברים להתפלל. על פי מה שנמסר, לפני שנה התפילות היו הרבה יותר מאוכלסות מאשר השנה. לפי דברי אחד החברים – שניים בלבד, לפי דברי אחרת, חמישה השתתפו בתפילת הנעילה.

אחד הנושאים שהועלו על ידי הדוברות והדוברים הייתה הדרישה שלא רק שיכובד הסגנון החילוני של הקיבוץ, אלא שייעשה מאמץ לטפח את החלופה התרבותית היהודית, בייחוד לכל מה שנוגע לחגי תשרי, שנשקיע יותר במציאת חלופות יהודיות חילוניות לחגי ראש השנה, ואף לערב ייחודי ביום כיפור לשם חשבון ציבורי שיהיה משוחרר מן הלחץ הדתי. יש מי ששם דגש מיוחד על הצורך להשקיע גם בחינוך יהודי חלופי ובמיוחד, למנוע הופעת רבנים בימי שישי בגנים שלנו. לשם כך דרושה העמקת הזיקה החינוכית - בכל הגילים – אל התרבות והמסורת היהודיים.

מצד התומכים בקיום התפילות הועלתה השאלה: מה זה מפריע לכם?!? לזה ניתנו תשובות שונות: שהתפילה, כשהיא לעצמה, אינה מפריעה אלא כל המהומה שמסביב, הצורך לפנות מקום ציבורי לתפילות, ומקומות לינה לזרים הממלאים בבואם להתפלל בינינו, את המצווה של החזרת החוטאים בתשובה. במקרה זה, השאלה מקבלת תשובה בנוסח יהודי ידוע, על ידי שאלה אחרת: האם ניתן לבצע את התפילות ללא כל הזרים הללו? התשובה לשאלה הזו די קשה.

המעניין הוא שהתומכים בתפילות ביום כיפור אינם מעלים תביעה לקיום בית כנסת קבוע ומכירים בכך שעקרונית, קיבוץ רשפים הוא חילוני. ההסכם היסודי עם שלפים היה שכל צורכי הדת שלהם יסופקו בשלוחות, וכל מי שירצה בשירותים אחרים, יוכל למצוא אותם אצלנו. מכאן שפורמאלית, אפשרויות הסיכום אינן רבות. מוסכם על כולנו העיקרון שרשפים הוא יישוב חילוני. ההתפלגות היא בין המוכנים להסכים לקיום תפילות ביום כיפור ובתנאי שזה לא ייעשה תחת "הפלישה" שהייתה בשלוש השנים האחרונות. החלופה האחרת, מצד חברים הטוענים שתנאי זה הוא לא מעשי ושאין לוותר להשפעות המיסיונריות החיצוניות, היא שהקיבוץ אינו מספק כלל שירותי דת, וכל מי שזקוק להם ימצא אותם בשלוחות בלבד. כדוגמה לשאיבה החילונית של מסורת ישראל, שמענו את שירו של יוסי רופאייזן על רקע פציעתו במלחמת יום כיפור:

קידוש
מלחמת יום הכיפורים.

וּבַיוֹם הַשְׁבִיעִי
לא כַלּוּ הַשָמַיִם
וְכָל צְבָאָם,
וְהָאָרֶץ, - שֶמָלְאָה אוֹתָם -
הָיְתָה לְתֹהוּ וָבֹהוּ,
הַמִּדְבָּר הָמָה מִלְחָמָה
ורוּח רפאִים גִישרה עַל תְּהוֹמוֹת
שֶׁנִפְעַרו בְלִבּוֹת הָאֲנָשִׁים הַמְּפַלְלִים,
תַּחַת עֳשֶׂרֶת יְמֵי תְשוּבָתָם
בָּאוּ "הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים" בֶּאֶמֶת,
וְרַק מִקְרֵה הוּא
שֶׁאֵינֵנִי מֵת -
כְּמוֹתָם ...


חזור