Kibbutz Reshafim, 10905, Israel -

דף מידע מס' 16 — 30/9/16

חברים שלום

כמידי שנה לקראת ראש השנה אני מתחיל לבדוק את התחזיות של כמות המשקעים השנתית. השנה עפ"י התחזיות המוקדמות עומדת להיות שנה שחונה. לכן בניגוד למנהגי פניתי לבדוק את התחזית למשקעים עפ"י החצבים.

מאיר (כושי) לוי, מנכ"ל כפר הנופש גונן מספר, כי כבר לפני יותר ממאה שנים, ידעו האיכרים בעמק החולה מה תהיה תחזית הגשמים לעונה הקרובה על פי פריחת החצב. אם היה החצב מיתמר לגובה של מעל מטר ושבעים ציפו לשנה גשומה, אם לא, אזי שהיו פונים לחסדי שמים. יש האומרים כי מועד פריחת החצבים וממדי הפריחה מספקים את הנתונים על כמות המשקעים הצפויה בחורף הקרוב. אם כן, לפי ה"חוזים בחצבים", פריחת החצבים הוקדמה, וממדי הפריחה (גודל עמודי הפריחה וכמות הפרחים שעל כל עמוד) מספקים סימנים לשנה גשומה, ובפירוש מעל הממוצע.

השנה, אני נאחז ב"חוזים בחצבים". לקראת השנה החדשה נאחל שתהיה זו שנה ברוכת גשמים שיבואו בעייתם .

נאחל ליוגבים לדייגים לרפתנים לאנשי המטעים והמים שנת יבולים גבוהה , מחירים גבוהים לתוצרת החקלאית ואי התערבות ממשלתית בכל נושא המחירים. לקהילה נאחל שנה של המשך קליטת חברים חדשים שנת התחדשות שגשוג ויצירה.

החצב / מירה מאיר

בצדי השבילים בשדותינו
נשלפות חרבות החצב
ורוחות מנשבות בביתנו
לוחשות על אזני שכבר סתיו
את הסודר נוציא נלבשנו
ונלך נטיילה יחדיו.
כבר עוברים החגים מעלינו
בכבדם-חגיגי ועגום
גם הסכך כבר נפרש על ראשינו
וספגנו ריחו הבשום
ורימון אחרון בגנינו
כבר זימר את שירו הקסום.
אין מנוס מחולין מעכשיו
רק נצפה לבוא הגשמים
ובשקט פרחי החצב
שבצדי השדות הצמאים
כך נלבין בתפרחת של סתיו
אל מול עלי זהב ראשונים.
אל תגידו הכל שוב חוזר פה
אך תאמרו כך זה כל שנה,
כי העצב העובר פה
הוא חדש כנשיקה ראשונה
והסתיו הוא צעיר ומזמר פה
בתפרחת חצב לבנה.
hatsavim

שתהיה לכולנו שנה של נתינה מכל הלב ועשייה אמיתית
חג שמח ושנה טובה
יורם


 
-
 

לחברים שלום;

שנה טובה לחברים, לתושבים , לתושבי שכונת שלפים . שנה טובה ותודות לעובדי הקיבוץ לחברי ההנהלה ובעלי התפקידים על השנה שחלפה רבת האירועים והמעשים. נאחל לכולם שתהיה שנה טובה ומוצלחת.

מהנעשה בחצר

תשתיות

השלמת המדרכה, החניות והתאורה בשלב ג' בשכונה הצפון מערבית לפני סיום.

בניה

  • החלה בשעה טובה בנייתו של בית נוסף בשכונה , בהצלחה למשפחת קמבר.
  • במסגרת שיפוצי הבתים- משפחת ארנן משלימה בימים אלה את שיפוץ הבית שרכשו בשעה טובה.

בריכת השחייה

הסתימה מלאכת התכנון והתוכניות מוכנות לשלב קבלת הצעות המחיר מהקבלנים. אנו ממתינים לאישור סופי ממשרד הבריאות לפרשה הטכנית.

חדר האוכל

הושלם שיפוץ מתחם החוגים ואנו ממתינים ללינוליאום שיפרס על רצפת המתחם להשלמת העבודה ולהתחלת הפעילות במקום. לקראת ארוע סוכות נערך מבצע ניקיון מחוץ ובפנים מבנה חד"א על ידי מתנדבים רבים ופשוט לא ניתן להכיר את המקום, במקביל נערך מבצע גיוס תקציב של כמה מאות אלפי ₪ לשיפוץ המבנה.

שיוך דירות וקליטה

אנחנו ממשיכים בטיפול בסוגיה החדשה של היטל השבחה ושמאי מטעם הקיבוץ והחברים פועל על מנת להפחית את השומות.

נוי

החל ביצוע הנחת קו השקיה חדש לאזור הצומת וכביש 2 שבעזרתו נוכל לפתח את הגינון לאורך הכביש.

חג שמח ושנה טובה;
איתן


 
-
 

מפת"ק

...לפני מספר ימים, על סיפה של שנה חדשה, קיימנו ערב הוקרה למצטרפים לרשפים. היה זה ערב חוויתי שהביא לידי ביטוי שתופי פעולה ואינטליגנציה במיטבה, פעלנו יחד לפתרון בעיות, ולמציאת מפתחות שהובילו לכספת הנכספת. מי יתן וכך יהיה גם בחיי היום-יום שלנו.
אין לנו ספק, כי חזון התחדשות קהילתנו וצמיחתה, חוסנו של ביתנו הרב-דורי, מתממשים הלכה למעשה ומתגבשים ל"מותג" ישן-חדש- "רשפים הבית".
בכל פינה ניתן לחוש בשינוי המתחולל, הן בנראות הפיזית והן באווירה הסינרגית שהוא מייצר. בתים חדשים קמים, בתים ישנים משתפצים ומשנים חזותם, גינות נוי מטופחות והומים בתי ילדינו וחצרות הספורט, והמשחקים .
תרבות הפנאי מקבלת תפנית על בסיס התנדבותי רב – משתתפים. בגינה הקהילתית מכינים שנת פעילות חדשה ומזמינים משפחות נוספות להצטרף. ברחבי המועצה נישא שמנו הטוב בכל פה והקשרים עם משפחות שלפים הולכים ומתהדקים. ...כמה כיף לקחת חלק בהתרחשות זו!
לקראת השנה החדשה, הבאה עלינו לטובה, אנו מצפים ליזמויות חברתיות חדשות והענות לאלו הקימות במסורתנו הקיבוצית.ביוזמת כמה משפחות קם צוות חשיבה לסדר פסח קיבוצי משותף, המעוניינים להצטרף לצוות יכולים לפנות לאתי האן, משה קידר או יוסי רופאיזן עד ה 15/10 גם זו יוזמה ברוכה שהגיעה מהשטח ותתממש כי אנחנו רוצים ונחושים.
זו הזדמנות להודות לכל העוסקים בתחומי קהילתנו, מוסדותיה ומתנדביה ולקוות להמשך דומה גם בשנת תשע"ז. (תהיה שנה עתירת זכויות).

רשם- יוסי

shanna tova

 
-
 
מזל טוב
לדפנה דותן
ולכל המשפחה
להולדת הנכד נועם
בן לליאת וגיא

 
-
 

חבר רשפים ישראל פזי ז"ל היה ידוע ככותב פיליטונים ... מהארכיון, מתוך עלון רשפים מס' 70 1954 הרי לפניכם קטע מפיליטון שכתב

"המחייך בערב ראש השנה"

"אומרים השמח בערב ראש השנה – שמח בכל השנה. המחייך בערב ראש השנה, חזקה עליו שהחיוך לא ימוש משפתותיו בכל ימות השנה, ומכיוון שהיום ערב ראש השנה, דאגתי שלא אהיה טרוד בעסקי עבודה ושאר עניני חולין, כדי לא לאבד חס וחלילה שעה של שמחת ערב ראש השנה ובעיקר כדי להספיק לחייך ככל האפשר. מילא, לחייך זה לא כל כך קשה ומסובך, אך הבעיה היא כיצד לעשות שהאחרים יחייכו לקראתך. הן ידוע: אם יחייכו לקראתך בערב ראש השנה , ישמחו למראה פניך בכל ימות השנה, עד ערב ראש השנה הבא ועד בכלל... כיוונתי את השעון המעורר כדי להשכים עם זריחת החמה, להקדים את כל שכני וחברי היוצאים לעמלם. אחרי יום עבודה, קצת קשה לחייך, אך בבוקר כשהגוף עדין נהנה ממנוחת הלילה וכל העצמות אומרות שירה, בבקר השכם בלי כל ספק שיחייכו לקראתי. כל הלילה לא עצמתי עין מרוב תרגילי חיוך וכשסוף-סוף נרדמתי, צלצל השעון המעורר, ואני, עם פקיחת העינים נתתי מין חיוך שכזה, שעד עתה כואבות לי השפתיים וצובטות הלחיים. התלבשתי , התרחצתי, סדרתי את החדר הכל תוך חיוכים שובי לב ומאירי עינים (חבל שלא ראיתם אותי בכך!) . והנה אני נפגש עם שכנתי שממול. רק אמרתי לה "בקר טוב" והיא מחייכת במלוא פה – מפסוטה מהחיים! וכל זה עוד לפני שאני התחלתי לחייך. השתאיתי למראה צחוקה המלבב עד שתפשתי את הענין: זה ג' שנים שאנו פוגשים זה את זו בבקר ומעולם לא ברכנו איש את רעותו; והנה היום, פתאום: "בקר טוב"! זה היה כה משונה עד שפרצה בצחוק. כדי לחפות על חרפתי החילותי גם אני לחייך: "בקר טוב", בוקר טוב!" – המשכתי לצחוק ולכרכר כדי לטשטש את הרושם של ה"בקר טוב" הראשון, "בקר טוב" - הרציני. "בקר טוב, בקר טוב"! המשיכה מתמוגגת מרוב צחוק. וכך עמדנו צוחקים ומחייכים זה מול זה שעה ארוכה. "בקר טוב"! – כמה שזה מצחיק... גמרנו איך שהוא לצחוק ושמתי פעמי לעבר חדר האוכל. מאז שסללו מדרכות בחצרנו התארכה הדרך לחדר האוכל לפחות פי שלוש; ואני, ששערות לבנות מבצבצות כבר אי-פה אי-שם בראשי, וכרסי, אף בה אראה כבר נחת, מרשה לעצמי לנהוג עדיין לפי המנהג הישן, היינו: חוצה הדשאים בקו ישר, מפתח חדרי עד לחדר האוכל. ואמנם יש בקיצור מעין זה משום ריווח בזמן וחיסכון בכוח, אולם ידיד מן הנוי, דעתו אחרת בנידון זה. והריני מבטל את רצוני בפני רצונו., ומסכים עמו כמובן באופן תיאורטי שצריך ללכת רק על המדרכה המתפתלת ולהקיף כל דשא סביב-סביב... אולם הפעם הייתי כה שקוע בענין החיוך עד ששכחתי להקיף את הדשא ואפילו לא הסתכלתי לצדדים, כדי לראות שמא עובדי הנוי בולשים צעדי.

-"הי, אתה, שם!" שמעתי את הקול המוכר לי ומיד השתטחתי מלוא קומתי על הדשא. זהו אחד הטריקים שלי במקרה שאני נתפס בקלקלתי. כי לשכב על הדשא כדי לנוח, או לשחק בכדור רגל עם הילדים – מותר. וכיוון שלא כתוב בשום מקום כמה זמן אורכת מנוחה, אני פושט ידי לצדדים, קצת מתאנח, קופץ שוב על רגלי וממשיך את דרכי. במקרה שאני פוגש בהמשך הדרך את "הנויניקית" עוזרתו, אין לפני ברירה אחרת אלא להשתטח ולנוח פעמיים על אותו דשא, מנוחה אחר מנוחה.

אך הפעם, לתימהוני הרב, אני רואה את ג. הולך וקרב אלי והוא... מחייך! ולא סתם חיוך, אלא חיוך המלווה קולות והעוויות ומחיות כף עד שהחילותי לחשוד בו בגניבת הפאטנט לחייך ולחייך בערב ראש השנה. –" ידיד המסכן", הוא אומר לי, "זה עתה יצאה חמה מנרתיקה ואתה כבר אנוס להתענות במנוחה?!" כיוון שהוא מחייך ומצב רוחו משופר, הריני עונה לו בחיוך:
-" אתה מבין, המדרכה מאריכה את הדרך, הדרך ארוכה, הדשא גדול, נו, -" אני מבין, אני מבין" הוא עונה וקול חיוכו גובר והולך, "עליך לנוח היטב ולא רק על הדשא הזה, גם על הדשא השני.

בתוקף היותי חבר בועדת התרבות, סידרתי אותך (את שתי המילים הללו אמר ברצינות) לסידור חדר האוכל לסעודת ראש השנה, אתה מבין, זה מין תורנות שכזאת, לשעה, שעתיים, אולי שלש... בינתיים "תנוח"! כמעט ונעצבתי אל לבי, אלא שנזכרתי וממש ברגע האחרון תפסתי את עצמי ו... המשכתי לחייך. וכדי להסביר את טעם חיוכי, אמרתי: -"זה יפה מאד מצדך שסדרתני לתפקיד כה נכבד ונעים מאד. זה יתן לי סיפוק רב עוד בשנה הזאת וגם בשנה החדשה; אולם, חברתי עובדת אחרי הצהרים ואין ברירה אלא לקחת בשעה זו את הילדים. אני מקווה שאתה מבין" (כאן אני מגביר את עוצמת החיוב), "הן אתה בועדת תרבות וזה כמעט כמו ועדת חינוך, וכו' וכו'".

-" אין דבר! " הוא עונה לי והחיוך לא מש מפניו. תשטוף כלים אחרי הארוחה!"
-" אחרי הארוחה? אחרי הארוחה?" – כאן כבר נחלשה דעתי, מצב רוחי השתנה אולם לחייך לא פסקתי, "אחרי הארוחה, אחרי הארוחה" הוספתי לחזור על מילותיו האחרונות ב"שמחה" וב"צהלה" וכך הגעתי לחדר האוכל, ובאופן אינסטינקטיבי התיישבתי ליד השולחן......
... וכך החזקתי מעמד וחייכתי כל היום, עד לפנות ערב כשהגיע האוטובוז.

חיכיתי לאורחים והם לא באו, ואני גם לא הצטערתי.
והנה ידידי מ. יורד מהאוטובוז והוא מחייך. הוא מחזיק בעד הדלת שלא תפגע ח"ו באורחיו הנכבדים והם מתחילים לרדת זה אחר זה... הם יורדים ויורדים ומ'. מחזיק את הדלת ומחייך. אני מתקרב אליו ולוחש על אוזנו: -" כל אלה אליך?" הוא שומע שאלתי ואינו עונה, הוא רק מחייך, הוא מחייך והם יורדים. ופתאום הבחנתי שחיוכו לא סתם חיוך הוא, זה היה מין חיוך שכזה, חיוך שבעצבותו יעלה אף על בכי. ולאחר שהופיעה רעיתו ואף היא המשיכה ל"חייך", כה נעצבתי אל לבי, עד שחיוכי שלי ירד מעל פני.

אקווה שבכל זאת תהיה השנה הבאה שנת שמחה וצהלה והחיוך לא ירד משפתי חברינו. האם לא צחקנו בערב ראש השנה?

פזי ישראל

shanna tova

 
-
 
שבת שלום
 
-

 

 


לדף הבית