צביה ישראלי

zvia

 
צביה נולדה ב-11.10.1927.
היא עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ ב-1962.
היא היתה נשואה למנדוש והיה להם בן, עופר. היו לה עוד ארבעה ילדים מנישואין קודמים.
צביה נפטרה ב-25.10.1999.

 

26/10/1999

הכרתי את צביה מאז הגעתי לרשפים.

בנסיעות משותפות לשדרות, אני, לבקר את משפחתי וצביה – את בתה מרים ומשפחתה שגרה קרוב לבית הורי. כך למעשה התחיל הקשר שבהמשכו צביה הפכה להיות חלק בלתי נפרד ממשפחתנו וליוותה אותנו לאורך כל הדרך. לילדי היתה סבתא ברשפים, לצביה נכדים ומשפחה, ולי – אמא לאחר מות אימי. צביה לא שכחה אף תאריך יום הולדת של ילדי ושלנו ותמיד דאגה להגיע עם שוקולד או מתנה, דבר זה ריגש אותנו מאוד כל פעם מחדש.

יומיים לפני מותה בקשה להספיק להשתתף בבר המצווה של אלעד, בני.

שמירת הקשר עם כל בני המשפחה על כל סניפיה היה חשוב לה מאוד והם מצדם החזירו לה בביקורים כשהביקור האחרון היה לפני כשבועיים לכבוד יום הולדתה.

דאגותיה לעופר שחי באוסטרליה לא הפסיקו עד יום מותה, והוא דאג לשמור על קשר רצוף כל השנים. כשנודע לו מצבה, עזב הכל והגיע מיד. הוא הספיק להיות איתה כמעט שבוע שלם. בנותיה, מרים רבקה ובטי, אחיה, אחיותיה והמשפחה המורחבת לא משו ממיטתה וטיפלו בה במסירות ואהבה עד יומה האחרון. סבלה לא נמשך זמן רב וזאת נחמת כולנו.

יהי זכרה ברוך!

אלגריה

 

 


פינת הזכרון