צבי נרקיס

Zvi Narkis
 
צבי נולד בפולין ב-18.4.1928.
הוא עלה ארצה והצטרף לקיבוץ ב-1950.
הוא היה נשוי למירה והיו להם שלושה בנים, אורי, גאי וזיו.
צבי נפטר ב-14.9.2004

 

ספטמבר 2004

דברים שכתבה וקראה טובה שטרן :

צבי נולד בסוסנוביץ שבפולין ב – 18/4/1928 להוריו נתן ופלה נרציז. אחיו היחיד, בניק, היה בוגר ממנו בארבע שנים.

משפחתו כולה עלתה בעשן המשרפות שכיסו על אירופה בשנות השואה.

לאחר המלחמה חזר צבי ממחנה ריכוז לעירו בתקווה למצוא מישהו ממשפחתו, אך לשווא, לא נותר איש. צבי הצטרף ל"קיבוץ" שהתארגן בסוסנוביץ, שם נפגשנו. לאחר מספר חודשים יוצאים כולם לדרך, ובמסווה פליטים מיוון, עוברים את גבול פולים צ'כיה, ומצ'כיה לגרמניה, שם התגייס צבי כנער בן 17-18 לאנשי ה"בריחה" והעביר פליטי שואה את גבול צ'כיה – גרמניה. הוא הוביל שיירות של אנשים לעבר החופש, בדרך לארץ. עד ימיו האחרונים הוא ראה פעילות זו כמקור גאוותו וסיפוקו.

בסוף שנת 1946 הגיע צבי סוף סוף לחופי הארץ, אך נשלח ע"י האנגלים לקפריסין, ושוב גדרי תיל ושומרים מסביב. לאחר שהות של כחצי שנה בקפריסין, עלה בקיץ 1947 לארץ ישראל והגיע אל חבריו, גרעין ע"ש מרדכי אנילביץ' שהיו כבר בקיבוץ גת, ומאז אנחנו יחד.

בארץ מצא אותו דודו. הדוד ומשפחתו, היו כל קרוביו וצבי היה קשור אליהם מאד.

לקראת החורף הגיעה פנייה מהתנועה, שנצא לעזרת קיבוץ יקום שעלה אז להתישבות. בחורף הקשה ההוא, נאבקנו חדשות לבקרים ברוח וגשם שהפילו את האוהלים בהם ישנו.

הגיע האביב ואנו יצאנו לעצמאות בנס-ציונה שהוחזקה על ידי קיבוץ גלאון, אך אז הוכרזה מדינת ישראל ופרצה מלחמת השחרור. צבי יצא עם רוב חברי הגרעין לגלאון להשתתף בהגנה על הקיבוץ שהיה במצור .

בגלאון עבד צבי בחפירת התעלות והבונקרים ואז גם התחילו בעיות הגב שלו.

כעבור שנה נגמרה המלחמה, והגרעין כולו התאחד בקיבוץ המעפיל. אז הגיעה הפניה מהתנועה ומקיבוץ רשפים שהיה בתחילת דרכו באשרפיה ובבית שאן. הציעו לנו להשלים את רשפים ואנו נענינו.

צבי השתתף בבניית המחנה החדש, הקבוע. רב שנותיו עבד בזיתים. כשנעקרו הזיתים, בקלות וללא כל משבר, עבר למחלקת האריגה במפעל וכשזו נסגרה – עבר לאריזת מוצרים מוגמרים ולבסוף בחדר הנקי, שם עבד עד פסח האחרון. בימי רווקותו היה מעורב מאד בפעילות במפ"ם ובעשיה פוליטית. בניית משפחה מחד ואכזבות פוליטיות מאידך, קטעו פעילות זאת.

בקיבוץ היה פעיל בתפקידים רבים: היה מרכז ו. חברים, ו. עבודה, ו. חינוך, היה סדרן עבודה, אקונום ביחד עם גיטה, רכז חדר אוכל במשך כשנה, וגם מזכיר קיבוץ.

דרך ארוכה עברנו יחד, צבי, הסתלקת בפתאומיות כזאת, שקשה להשלים ולקבל , היית חבר טוב, ותמיד מוכן לעזור. תחסר לנו מאד.

נזכור אותך צבי תמיד, וכפי שאמרו אצלנו: שיהיו לך רגבי אדמתנו קלים.

לזכרו של צבי נרקיס – ליקט וערך יוסי ר.

"הצבי ישראל על במותיך"
הותרת חלל, "מאוד עמקו מחשבותיך"
והנה נסתם הגולל...
כעץ שתול על פלגיו
פרייך נתת בעיתו
ועליך לא נבלו...
"מה רב טובך אשר צפנת"...
"ובצל כנפיך נרנן"...
צדיק כתמר פרחת
"בניך כשתילי זיתים
סביב שולחנך"...
"נהללך בתקוע השופר"...
בצלצלי – תרועה ושברים
את השמים נקרע
ובצלצלי שמע
נבקש על כל זאת
נחמה.

 

קטע קצר מתוך ראיון שהיה עם איצ'ה בשנת 1964.

מראיין: נו טוב איצ'ה, אז תגיד לנו מה אתה עושה כאן?

איצ'ה: אני מתקן עמוד תאורה שהתקלקל.

מראיין: מה?! רק עכשיו גמרת להתקין וכבר התקלקל.

איצ'ה: גם אלוהים לא הספיק לגמור את המאור הגדול וטררח... בא הלילה ונשרפה לו הנורה... נו אז מה?

מראיין: אתה צודק. ספר לנו איך הוצאת מפוליה (הגזברית) 9000 ל"י על תאורה כשההקצבה הסתכמה ב – 5000 ל"י בלבד?

איצ'ה: כשדובר על 5000 ל"י אז התכוונו לקנות ללא כסף עמודים ממחסן הגרוטאות של הצבא האנגלי ואת הנורות לסחוב מעמודי החשמל בבית שאן. צבי נרקיס התנגד בתוקף להשאיר את פועלי בית שאן ללא מאור וחיים סלומון שכח היכן המחסן של האנגלים, אז לא היתה ברירה ופוליה הסכימה.

 

 


פינת הזכרון