זיוה קריגר

-
 
זיוה נולדה ב-1.9.1951 כבת קיבוץ רשפים.
היא התקבלה לחברות ב-1969.
היא היתה נשואה לאיתי והיו להם שני בנים יוחי ואור ושתי בנות, אלה וגת.
זיוה נפטרה ב-25.6.2004.

 

 


זיוה נולדה באחד בספטמבר 1951 לבום ודינה מירון ממייסדי הקיבוץ. זיוה היתה מעמודי התווך של קבוצת "שיבולים", ילדה ונערה מלאת חיים וטמפרמנטית. כבר בילדותה ובנעוריה, התבלטו כישרונותיה המוזיקליים והיא בחרה לנגן בקרן יער. לימים הצטרפה לתזמורת בני הקיבוצים. זיוה היתה מסמר חברתי במוסד החינוכי, ולאחר סיום י"ב המשיכה להדריך כ"גמלית" בשומר הצעיר. בשל הכרותה עם צעירים רבים מהתנועה והתזמורת נהגנו לקרוא לה "זיוה כל הארץ". אך טבעית היתה שאיפתה להתגייס לתזמורת צה"ל, שעימה הגיעה לכל המעוזים ברמה ובסיני, במהלך מלחמת יום הכיפורים ואחריה.

לאחר הצבא יצאה זיוה להרחיב את עולמה המוזיקלי ולמדה באקדמיה למוזיקה ובמקומות שונים. לימודים אלו הכשירוה להוראת המוזיקה. המוזיקה הפגישה בינה לבין איתי קריגר, הם נישאו ונולדו להם יוחי, אור, אלה וגת ועליהם היתה גאותה. זיוה ואיתי העניקו לילדיהם חינוך לאהבת האמנויות השונות. למעלה מ-25 שנה לימדה זיוה מוזיקה בקיבוץ, במוסד וב"רימון", ותרמה בכל הקשור לצדדים המוזיקליים לחיי התרבות של רשפים והאולפן.

עם הוודע דבר מחלתך, ניסית בכל כוחך להיאבק ברוע הגזירה, בתקווה להאריך ימים, אולם המחלה גברה עליך. תחסרי לנו מאוד בנוף המשפחתי והקיבוצי.

יהי שלום לעפרך.

בית רשפים

 

 

לזיוה היקרה; את דרכנו המשותפת התחלנו כשהתחלתי ללמד בבית אנגלית ואת ריכזת את בית הספר הקטן שלנו. תמכת בי ועזרת לי מאוד. השתדלת שהמעבר מן הלימודים להוראה יהיה קל עד כמה שניתן. דרכך למדתי הרבה על מוזיקה ואת החשיבות שלה בטיפול בילדים.

לִיוִוית אותי במהלך ההריון, את נהגת להגיע אלי הביתה ולהשמיע לי צלילים נעימים, לאחר הלידה לימדת אותי אין סוף שירים ודקלומים לטף וכשהתינוק עבר לבית התינוקות, נהגת להעביר לנו, לאמהות אחר הצהרים, שיעורי מוזיקה, זאת היתה חוויה בלתי נשכחת ובעזרתה העמקתי את הקשר ביני לבין ילדי.

ביחד עברנו לביה"ס המשותף "רימון" וחַלקנו המון חוויות בהיותנו מורות מקצועיות.

תמיד היה לנו הרבה על מה לשוחח וחיזקנו אחת את השניה, פעלנו ביחד בצוותים רבים ובנינו יחסים של הידברות מקצועית ואישית.

כשהתגלתה המחלה התמודדת איתה באומץ ובנחישות ראויה להערכה ובביקורי אצלך התרשמתי שאת תנצחי אותה. אמרת לי "אני יוצאת למלחמה על חיי" וכך נראה הדבר, לאחר טיפולים קשים וייסורים רבים חזרת אלינו יפה מתמיד, חייכנית ועם מרץ רב.

הכל היה נראה שנשאר מאחור , לצערנו, תקופה זו לא היתה ארוכה והמחלה הארורה החליטה להתנחל בגופך ולמרות מאבקך העיקש לא הצלחת להביס אותה.

זיוה יקרה, את תחסרי לי מאוד, כמורה לצוות בשחותנו הקטנות, כידידה, כי כל מה שסִימֵן מוזיקה זו היית את, איתך התייעצתי לגבי ילדַי, ובך נעזרתי בחגים בקיבוץ שנים רבות.

נוחי זיוה במשכבך' סִבלך הרב תם.

את משאירה מאחוריך מורשת של מוזיקה ואהבה למוזיקה שהרבה מאיתנו חבים לך.

לאיתי,יוחי, אור, אלה וגת, לבום, ראובן ורעיה שטיפלתם בזיוה במסירות אין קץ ולא חסכתם דבר על מנת להקל עליה, שלא תדעו לעולם צער.

רקי
25/6/04

 

 


פינת הזכרון