סמדר דטיניס

smadar
 
סמדר נולדה ב-24.1.1969.
היא הייתה בת קיבוץ, הבת של שמואל ועירית דטיניס.
סמדר נפטרה ב-15.8.2007.

 

16/8/07

סמדר נולדה בסמוך לטו' בשבט, ואך טבעי היה – שהורייך – זכרונם לברכה, שהיו כורמים בראשית דרכם בקיבוץ, נתנו לך את השם – סמדר – פרי בראשית התפתחותו –"והגפנים, סמדר נתנו ריח"... ע"פ – שיר השירים – שיר אהבה קסום...

ואכן, תמיד היית פרי בראשית התפתחותו, ותמיד היית שיר אהבה...,

קשים ואיטיים היו שלבי הבשלתך, חרוטה עמוק בזכרוני התקופה בה ליוותה אותך נסיה, נשמתה עדן – לצד, לפני ואחרי העובדים במערכת החינוך והוריך.

זכיתי להיות שותף למשימה האפשרית של היותך במערכת החינוך המשותף של פעם. לא ויתרת, לא ויתרו הוריך ולא ויתרנו – הילדים והצוות, וההתמודדות היתה חוויה חינוכית מאתגרת לעליזה, לי ולחבריך בקבוצת פרג. עם הסתלקותו הפתאומית של אבא – קשתה הדרך פי כמה, עירית ואת השתרגתן זו בנשמתה של זו כקנוקנות הגפן, לופתות ונאחזות אחת בשניה, 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע וכך שנה אחר שנה ואף שניתן היה לראות ניצני הבשלה והתקדמות – נשארת תמיד – פרי בראשית התפתחותו.

ישבתי לידך ב"ימי השבעה" של אמא, ואת שתמיד קראת לי – "המורה שלי" – דיקלמת כמנטרה את שהפנמת במהלך מחלתה של עירית באומרך – "אמא מתה, זה עצוב מאוד, אבל אני אתגבר ואני אסתדר", ומאד רציתי להאחז באופטימיות שלך כי האמנתי מאד ביזהר, ביובל ובמשפחותיהם.

אזכור אותך סמדר, כפרי בראשית התפתחותו שהענקת לי כיווני התפתחות בחיי שאולי לא הייתי מגיע אליהם אילו לא נפלה בחלקי ההזדמנות המופלאה להיות שנים רבות ומאז לאורך כל חייך – "כפי שקראת לי – "המורה שלך" ושוב התאחדת עם אבא ואמא – כאן בחלקת האלוהים הקטנה שלנו.

יובל ויזהר – עם כל הקשיים שנתגלעו בדרך הפתלתלה – אבחר לראות בכם את עוללות הכרם, את פרחי הורדים ואת הצמרות המצלות ששתלו בכם ובנו – הוריכם.

יהיה זכרך – סמדר, כריח הכרם,

ואסיים בשירה של איה כורם – " זה שיר אהבה פשוט, פשוט שיר אהבה...

לילה בקיץ –

ורוח טובה..."

יוסי

 

סמדרוש

רוצה להאמין שבמקום הזה שאת נמצאת עכשיו יש שלווה גדולה , חום ואהבה ענקית.

אהבה כזו כמו שאת יודעת לתת.

רוצה להאמין שבמקום הזה תפגשי את היקרים לך ביותר.

סמדרוש , כמו שהפתעת אותי כל השנה האחרונה, בימיה האחרונים של אמך, עירית ואחרי מותה.

הדרך בה המשכת, בבגרות, באיפוק, בהבנה, בגבורה, כך גם הפתעת בדרך בה סיימת את חייך.

בהפתעה ,בעוצמה- ומהר מאד .

"אני אתמודד" אמרת לפני שבוע, ממיטת חולייך.במצבך שהיה קשה להחריד.... האמנתי לך ,קיוויתי, אך גופך החלש , לא יכל, התמוטט, קרס ונטש את החיים. ..

סמדר בעלת החלומות הורודים והרחוקים, עם לב ענק מלא אהבה טהורה, אהבה ללא תנאי.

ילדה- אשה .

בעלת תסמונת דאון גאה.

בן אדם מקסים, טהור שכל כך קל לאהוב.

תודה לך שנתת לי את הזכות הזו.

סמדרוש , נוחי על משכבך בשלווה רבה .

יובל ויזהר , אחים נהדרים ומסורים הייתם לסמדר עד יומה האחרון במסירות וברגישות אמת , היו ברוכים על כך.

בתיה

 

 


פינת הזכרון