קני שולר

kenni shuler

קני נולדה ברומניה ב-6.5.1923.
היא עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ ב-1948.
היא היתה נשואה לאיזו והיו להם שלוש בנות, עירית, נימה ומרגלית .
קני נפטרה ב-23.3.2013.

 
קני נולדה בשנת 1923 בעיר וסלוי ברומניה, לטוביה וחוה כהן. בזכרונותיה סיפרה שבילדותה היתה הרבה מאד אצל הסבים שממש גידלו אותה והיה בינהם קשר עמוק ומיוחד. בהיותה בת שנתיים עברו הוריה לעיר גאלאץ על נהר הדנובה, הסבים עברו בעקבותיהם. אביה עבד בתיקון מכשירי חשמל, אמה היתה עקרת בית והפרנסה היתה חלשה מאד, חייהם היו צנועים וקשים.

ב-1940 הצטרפה לתנועת השוה"צ ואחריה הצטרפה להכשרה בבקאו בבוקרשט בניגוד לרצון הוריה – קני לא וויתרה ,בהכשרה הכירה את איזו ומאז חייהם היו שלובים זה עם זה. ב-1946 עלתה יחד עם הגרעין לארץ באניית המעפילים "כנסת ישראל", קני ציינה שההפלגה היתה ארוכה וקשה- רבים חלו במחלת ים והצפיפות היתה ללא נשוא, שהתקרבו לארץ תפסו אותם הבריטים והם הועברו לקפריסין למחנה מעפילים. ב-2005 ארגנה קני מפגש זיכרונות עם קברניט האנייה ראובן יתיר, מפקד האנייה יוסף הראל ועוד רבים שהיו קשורים לאירוע.

ב-1947 עלו לארץ והוכשרו בקבוץ גן שמואל במסגרת "גרעין רשפים". ב-1948 עברו לקריית חיים ומשם הגיעו לרשפים לבית הקבע שלהם. ב- 1950 נולדה עירית, אחריה נולדו נימה ומרגלית. משפחה טובה וחמה.

קני היתה אישיות מיוחדת, אשת ספר, תרבות , סקרנית ופעלתנית ללא ליאות. ב- 2004 נכתב עליה בעלון הקבוץ :”רק אהבה עשויה לאפשר לאדם לזהות בתוך נפשו את כל תעצומותיה ואת הרצון הבוער בה לעשות דבר מה, בכל תחום שהוא. רק אהבה מניעה אותו, אם ובכלל ואם וכאשר, לכתת רגליו בדרכים ובדרכים -לא דרכים, בחומר וברוח, בכל אחת מארבע עונות השנה, להתדפק על דלתות, משרדים סגורים ועל חדרי לב נעולים ולפתוח אותם, לאט , לאט בהדרגה, באמונה, בנחישות ובהתמדה, בדבקות במשימה. רק אהבת אמת לאמנות, לספר, ליצירה עשויה להסביר את המאמץ הרב, הכביר לעתים שהשקיעה קני בעבודתה, בציור, בכתיבה, בכל שלקחה על עצמה.“

כל מילה מייצגת את קני ומי שהיתה, שלקחה את מלאכת תרגום הספר "שיחות עם ברנקוזי", ידעה להקיש על כל דלת ולצלצל לכל מי שיכול היה להיות לה לעזר, ללא לאות בעקשנות, בהתמדה מעוררת הערצה. היא למדה ציור באורנים במשך שנים, הגיעה להישגים , העמידה תערוכות בהתמדה ובנחישות ובאהבה לחומר ולבד. בקיבוץ עבדה כמטפלת, עסקה בחינוך וכמובן גם בריכוז ו.תרבות ב1968 עד 1983 פעלה במועצה בריכוז חוגים עיוניים, כשחזרה מפעילותה שם הפעילה את מועדון הקשישים בפעילות תרבותית עניפה ובלתי נשכחת.

קני אשה מיוחדת, עקשנית, ,הלכה בדרכה המיוחדת עד הסוף, גם עם מחלת המפרקים שלקתה בה , זוכרים את נסיונותיה עם עקיצות הדבורים – הנסיעות בחורף 1991 , חורף גשום וקר במיוחד איך נסעה בטרמפים לחיפה לקבל את העקיצות- טיפול קשה, מכאיב שלא בטוח שממש עזר לה- אך היא האמינה והתמידה . זוכרים אותה נוסעת לאורנים עם קופסאות פילם קטנות עם שני תמרים ושלושה אגוזים כדי לא להכביד על ידיה החולות, לעולם לא ויתרה. עליה ודאי נאמר שאם העכבר לא בא להר אז ההר יבוא אליו. קני תמיד הצליחה להזיז הרים.

קני התאלמנה מאיזו בעלה ושותפה ב1988 , בנותיה מרגלית, נימה ועירית תמיד היו איתה, לא חסכו אהבה ומשאבים להקל עליה, תבורכו. לנכדים, למשפחה המורחבת לבנו איתכם ועם צערכם, יהי זכרה של קני ברוך.

בית רשפים

 

 


פינת הזכרון