אסתר בן-דב

esther ben-dov
אסתר נולדה ב-03/03/1926 בפולין.
היא עלתה ארצה והתקבלה לחברות ב-1946.
היא הייתה נשואה לשאול והם גידלו בת, פנינה ובן, עודד, ובן מאומץ, דודי זית.
אסתר נפטרה ב-2 במרס 2019.

 

ביום שני, 3.3.19 , נפרדנו לעד מחברתנו אסתר יפה בן-דב ז"ל.

להלן ההספד שנישא על קברה

אסתר נולדה ב-4.03.1926 בחבל ארץ בריסק שבבלרוס, שמה אסתר - יפה היה על שמן של שתי סבותיה שנפטרו טרם הולדתה ושלא זכתה להכירן, אחות גדולה למוטקה ושבתאי.

אביה היה צבע ואסתר ציינה שביתם היה דל ועני, בית קטן עם חדר אחד. בהיותה בת שבע החליטו הוריה, כמו יהודים רבים בבלארוס, לעזוב ולהגר; חלקם לארצות הברית והציונים ביניהם בחרו את פלשתינה. האב הציוני, נסע לפניהם והמשפחה הצטרפה אליו אחרי כשנה. הם הגיעו לרחובות שם גרה דודתה שסייעה בידם לעלות ולעשות את צעדיהם הראשונים בארץ. אסתר, שהספיקה ללמוד שנה אחת בלבד בבית ספר פולני, לא הספיקה להטמיע את השפה הפולנית. בבית דיברו אידיש.

ברחובות גרו בתחילה בשכונת התימנים ואחרי כן עברו לחבצלת, אז ישוב קטן בלב הפרדסים בפאתי רחובות. הם קיבלו חלקת אדמה וגידלו בה ירקות ועצי פרי, אך גם פה היו קשיים כלכליים, לאב שלא מצא עבודה ופרנסה מספיקה לבני ביתו.

אסתר למדה בתחילה בקבוצת שילר ואחר כך עברה ללמוד ברחובות, הצטרפה לתנועת הנוער "המחנות העולים" ומאוחר יותר עברה ל"שומר הצעיר" בה גם הדריכה והיתה פעילה מאד.

אסתר העידה על עצמה שהייתה ספורטאית טובה, נערה אנרגטית וחזקה. בשנת 1939 והיא בת שלוש-עשרה, נפטרה אמה ואסתר הבוגרת קיבלה את עול הבית, יד ימינו של אביה בניקיון, בישול וכביסה.

בהמשך נרשמה לבית ספר חקלאי "עיינות", כל העת המשיכה בתנועת "השומר הצעיר" שדרכו הגיעה לגרעין שיועד להקים את קבוץ יחיעם. את ההכשרה עשו בקבוץ אילון שם עבדה והתנסתה בעבודות הקבוץ. לאחר ההכשרה באילון עברו לקריית חיים ששימשה באותו זמן כבסיס אם לקיבוצים שחיכו לתורם לעלות על הקרקע, מעין מחנה הכשרה לקיבוצים שבדרך. הגרעין שאליו היתה שייכת יועד להקים את קיבוץ גבולות, אולם אסתר הכירה אז את שאול איצ'קוביץ -בן דב שהפך עם השנים לבעלה ואבי ילדיה , איתו בחרה ללכת לקיבוצו רשפים.

שנה לאחר נישואיהם נולד בנם אלדד , תינוק קטן וחלש שאחרי חודש נפטר. מותו השפיע קשה על אסתר. זמן לא רב אחרי כן נולדה לה בתה פנינה שנקראה על שם גיסתה של אסתר ששמה קץ לחייה שנה אחרי שבעלה איתן נהרג ב-1948 עת עלה עם שיירה ליחיעם. אסתר ושאול לקחו חסות על דודי ז"ל, התינוק שנשאר אחרי הטרגדיה, אימצו אותו וראו בו בשר מבשרם. אחרי ארבע שנים נוספות נולד עודד ז"ל , הבן הצעיר.

ברשפים בשנותיה הראשונות עבדה אסתר בבתי ילדים, היתה גם מדריכה של גרעינים שעברו בקבוץ ויועדו לקיבוצים צעירים, מדי פעם עבדה במטבח ותרמה מניסיונה העשיר בבישול, היתה סדרנית עבודה מספר פעמים והעבודה בה התמידה יותר מכל היתה כסייעת לרופא שיניים. ב-1993 נפטר שאול, בעלה האמן והאינטלקטואל. אסתר, האישה המעשית, הפרקטית, החזקה - המשיכה לשאת את עול המשפחה, לנסוע ולהיות לעזר לילדיה, לנכדיה בכל מקום ולהיות שם בשבילם בכל עת, חזקה, בריאה מלאת כוחות.

אסתר זכתה למשפחה נפלאה, חמה ומחבקת , 9 נכדים שפקדו אותה, ביקרו אותה בביתה וזיכו אותה בשמחה וגאווה.

אך החיים המשיכו לטלטל אותה ובשנת 2007 נפטר דודי מסרטן והותיר חלל גדול ועמוק בנפשה, בשנת 2014 נפטר עודד הצעיר והעצב הגדול שמילא אותה בשנים האחרונות לחייה הלך והתעצם. עם כל זאת היא לא נפלה, לא חשפה את השבר והאבלות ויותר ויותר נתנה יד לעזור בכל מקום שיכלה, לבקר אנשים בודדים, לקרוא ספר לאדם שעיניו קהו , לעזור ולהתנדב ב"גיל עוז" ועוד ועוד.

אסתר אוהבת ספר, אסתר שהגינה ליד ביתה היתה תמיד מטופחת ומושקעת, אסתר שאימצה ילדים מחברות נוער וגרעינים שהגיעו לרשפים וחלקם עד ימים אלה היו ונשארו בקשר איתה, אסתר אישה חזקה, שהחיים הקשיחו אותה ועיצבו אותה, אסתר שתהיה לרבים מאתנו סמל לחוזק, מסירות, נתינה.

בגיל 90 שעון הזמן שלה החל לתקתק, החל לתת אותותיו כוחותיה החלו לעזוב אותה, תחילה עם עובדת זרה ואחר כך בבית הסיעודי של בית אלפא, בית מסור עם טיפול נהדר, עם זאת אף פעם לא שמענו ממנה תלונה, "הכל בסדר", תמיד בסדר, והגוף הלך ונחלש עד אמש. בשקט, באצילות, בגבורה כשם שחיה את כל חייה.

מחר יום הולדתה ואומרים שצדיקים נפטרים ביום הולדתם.

למשפחה היקרה והכל כך מסורה שליוויתם אותה כל השנים האלה והייתם בשבילה, אנחנו וליבנו אתכם.

תנוחי על משכבך בשלום אסתר
בית רשפים

 

 


פינת הזכרון