דב יוסוביץ'

דב יוסוביץ
 
דוב נולד ב-25 באפריל 1939.
הוא התקבל לחברות בקיבוץ רשפים ב-1958. הוא היה נשוי ללאה והיו להם בן, זהר, ובת, אילנית.
דב נפטר ב-13 במרס 2015.


דב
דב נולד ב- 1939 לשרה ויוסף, בעלי חנות לתרופות, בן זקונים אחרי 4 אחים ואחיות, גיטה , זאב, ברכה ומלכה ז"ל.
האנטישמיות בהונגריה והמלחמה תפסו אותו כילד צעיר מאד שנולד בעצם לאווירה עוינת ומלאת פחד שליוו אותו לאורך שנים וגם עיצבו את אישיותו. הוא כונה ע"י המשפחה " מורגה" - פירור, בשל היותו מלקט אוכל תחת השולחן בתקופות הקשות ההם. ההונגרים הלשינו על המשפחה היהודיה והוריו נלקחו למחנה ההשמדה אושוויץ , משם לא חזרו. דב הקטן עם אחיו הסתתרו ובזכרון שלו נותרה אווירת הפחד והשמירה על השקט פן יגלו אותם הגרמנים, שני האחים הבוגרים דאגו לקטנים יותר עד שעלו לארץ ב - 1948.
בן 9 הגיע עם אחותו במסגרת "עליית הנוער" בהפלגה לארץ. כנראה לרמת דוד שם היה לזכרונו מעין מוסד שקלט עולים צעירים. דב למד נגרות, עברית חשבון והיסטוריה. ההונגרית שהיתה שפת אמו נשכחה עם השנים כנראה עם הרצון לשכוח כל הקשור לתקופת ילדותו.
ילדות קשה שתבעה בו את חותמה, דב היה לאיש שקט וסגור. עולמו וחייו היו לחידה לסובבים אותו ורובנו לא ידענו עליו ועל עברו. לרשפים הגיע עם גרעין ערבה איתם גם המשיך לשרת בנח"ל , חזר לקבוץ וב -1964 התחתן עם לאה, נולדו להם זהר ואילנית , משפחה קטנה וחמה. בקבוץ , בשנותיו הראשונות, עבד דב בגד"ש ואחר כך המשיך כנהג במוסד החינוכי כ - 20 שנה, עבד גם בחדר אוכל ועד לפנסיה כשומר לילה. בשנותיו האחרונות התדרדר מצבו הבריאותי עד שבשנה האחרונה אושפז ב"עמל" טבריה בשל שבר בחוליות בגב ומשם לא חזר.
ללאה המסורה לאורך כל הדרך – תנחומינו הכנים.
זהר ,אילנית והמשפחה כולה, הייתם לו לעזר ולסעד כל העת , במסירות ענקית, עם הקשבה לצרכיו ועם נתינה אין סופית, עד הרגע האחרון . אתם וילדיכם- תבורכו.
ואתה דב, מקווים שהגעת למרגוע ולמנוחה.
יהי זכרך שמור בלבנו.

בית רשפים – 15/3/2015


קליפ לזכרם של דב ולאה
 

 


פינת הזכרון